הסטריאוטיפ השחוק מעדיף לצייר נרקיסיסטים כגברים רעשנים ויהירים, אבל לנרקיסיזם נשי יש ארסנל תחפושות משוכלל הרבה יותר שמתחבא מאחורי חזות של צניעות, פגיעות או הקרבה עצמית. הפוסט הזה צולל אל הדינמיקה המורכבת של נשים עם מאפיינים נרקיסיסטיים – החל מהתנהלותן המאשימה והקורבנית במערכות יחסים רומנטיות, דרך השפעתן בתוך מרחב האימהות והמשפחה, ועד לסימנים המדויקים שיעזרו לכם ולכן לזהות את ההפרעה

איך קשר שנפתח כהגשמת פנטזיה רומנטית הופך בהדרגה למלחמת התשה נפשית? הפוסט השני בסדרה לוקח אותנו אל תוך השטח וחושף את שלבי מעגל הפגיעה הזוגית מול אדם בעל מאפיינים נרקיסיסטים: החל משלב ה"לאב בומבינג" (הצפת האהבה המסנוורת), דרך שלב פיחות הערך והשחיקה ההדרגתית, ועד לנטישה הפתאומית ולניסיונות השאיבה מחדש (Hoovering).

אשליה של אהבה עצמית או חור שחור של חוסר ביטחון? המדריך המלא שיעשה לך סדר במושג שכולם מדברים עליו. הכנו עבורך את כל מה שאת חייבת לדעת כדי לזהות, להבין ולהתגונן מול התנהגות נרקיסיסטית, רגע לפני שאת נופלת למלכודת.

זוגיות עם נרקסיסט: גם כשזה נגמר הפחד, הדריכות והאשמה לא באמת נעלמים ברגע הראשון שאחרי – את מרגישה הקלה. שקט מסוים. אולי אפילו תחושת חופש. אבל בתוך זמן קצר, עולות תחושות אחרות: אשמה, בלבול, געגוע, בדידות. לא געגוע אליו – אלא געגוע למה שקיווית שהוא יהיה. ואת פתאום מגלה, שהיציאה הפיזית מהקשר היא רק השלב הראשון. כי בפנים – הוא

את מרגישה שזה תמיד באשמתך? ייתכן שאת בזוגיות עם נרקיסיסט זה מתחיל כמו אהבה מהסרטים – ונגמר בתחושת חנק שקטה בהתחלה הוא היה מושלם. רומנטי, מחזר, נלהב, שופע מחמאות. את הרגשת שרואים אותך באמת – כמו שלא הרגשת מעולם. הוא ידע להגיד בדיוק את המילים הנכונות, גרם לך להרגיש הכי מיוחדת שיש, ובנה סביב הקשר אווירה של גורל, של "נפשות

"פשוט תעזבי אותו", "למה את עדיין איתו?", "אם זה כל כך רע, למה את לא הולכת?" – משפטים אלו מוכרים לכל מי שנמצא במערכת יחסים רעילה. אך המציאות מורכבת הרבה יותר מ"פשוט לקום וללכת". לפעמים הדבר הכי קשה הוא להבין למה אנחנו נשארים במקום שפוגע בנו. בואו נבין את המנגנונים שגורמים לנו להישאר. כיצד המוח והגוף נלכדים במעגל הקסמים של

בואי נדבר גלויות. את מכירה את התחושה הזו, שאת מביטה במראה ופשוט לא מזהה את האישה שמסתכלת עלייך בחזרה? את תוהה איך הגעת למצב הזה, איך הפכת מאישה חזקה, עצמאית ושמחה לצל חיוור של עצמך? אני מבינה אותך. הייתי שם. הסימנים שהתעלמתי מהם (ואולי גם את?) זה מתחיל בהדרגה, כמעט בלי לשים לב. הערה קטנה פה, ביקורת שם. "למה את