זוגיות עם נרקסיסט: גם כשזה נגמר הפחד, הדריכות והאשמה לא באמת נעלמים ברגע הראשון שאחרי – את מרגישה הקלה. שקט מסוים. אולי אפילו תחושת חופש. אבל בתוך זמן קצר, עולות תחושות אחרות: אשמה, בלבול, געגוע, בדידות. לא געגוע אליו – אלא געגוע למה שקיווית שהוא יהיה. ואת פתאום מגלה, שהיציאה הפיזית מהקשר היא רק השלב הראשון. כי בפנים – הוא

את מרגישה שזה תמיד באשמתך? ייתכן שאת בזוגיות עם נרקיסיסט זה מתחיל כמו אהבה מהסרטים – ונגמר בתחושת חנק שקטה בהתחלה הוא היה מושלם. רומנטי, מחזר, נלהב, שופע מחמאות. את הרגשת שרואים אותך באמת – כמו שלא הרגשת מעולם. הוא ידע להגיד בדיוק את המילים הנכונות, גרם לך להרגיש הכי מיוחדת שיש, ובנה סביב הקשר אווירה של גורל, של "נפשות

בואי נדבר גלויות. את מכירה את התחושה הזו, שאת מביטה במראה ופשוט לא מזהה את האישה שמסתכלת עלייך בחזרה? את תוהה איך הגעת למצב הזה, איך הפכת מאישה חזקה, עצמאית ושמחה לצל חיוור של עצמך? אני מבינה אותך. הייתי שם. הסימנים שהתעלמתי מהם (ואולי גם את?) זה מתחיל בהדרגה, כמעט בלי לשים לב. הערה קטנה פה, ביקורת שם. "למה את